החלטה בתיק בש"א 7466/07

1.         ביום 11.4.04 ניתן פסק דין חלקי בת.א. 5112/03 בו חוייבה הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לשלם לתובעים סך של 2,500,000 מיליון ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין. הנתבעת לא פרעה את חובה. הנכס היחיד שנותר על שמה היה זכויותיה מכוח הערת אזהרה שנרשמה על שמה במשרדים המצויים ברח' ארלוזורוב 1 ברמת-גן (להלן: "המשרדים"), והרשומים על שם "בית ארלוזורוב חברה בע"מ". על פי הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין הומחו זכויותיה של הנתבעת במשרדים (אשר שועבדו בשעתו בהערה נוספת לטובת הנתבעת 5) לזכות התובעת 1 (להלן: "התובעת"). 

2.         לצורך מימוש זכויותיה של התובעת במשרדים, מונה בא-כוחה, לבקשתה, ככונס נכסים על המשרדים (להלן: "הכונס") (בש"א  1292/06). יצויין, כי ביחס לכשליש משטח המשרדים רשומה הערת אזהרה לטובת צד שלישי.

3.         בהחלטה מיום 26.4.07, נעניתי לבקשת הכונס ואישרתי את מכירת המשרדים למציע ההצעה הזוכה - עו"ד יצחק פרידמן (בנאמנות) (להלן: "הרוכש"), לאחר שתסולק הערת האזהרה הרשומה על שמו של הצד השלישי על פי הסכם פשרה שהושג עימו.

4.         במהלך הליכי הכינוס התקבלה במשרדי הכונס דרישתו של עו"ד פנחס כוחן, ב"כ נציגות הדיירים במשרדים - האגף המשרדי (להלן: "עו"ד כוחן"), לתשלום החוב שנצבר לטובת נציגות הבית המשותף עוד משנת 2003, בסך של כ-80,000 ש"ח.

5.         בבקשה שלפניי מבקש הכונס לקבוע את היקף חבותו בתשלום חובה של הנתבעת לנציגות הבית המשותף. לטענתו, על פי ההלכה הפסוקה (רע"א 2631/04 עיריית שדרות נ' עו"ד ברוך טופז כונס נכסים, לא פורסם, החלטה מיום 12.12.04), עליו לשאת בתשלום עבור תקופת הכינוס בלבד, קרי עבור התקופה בה החזיק הכונס במשרדים, החל מיום מתן צו הכינוס (11.4.06) ועד ליום מסירת החזקה במשרדים לרוכש (1.6.07), בסך של 13,568 ש"ח בלבד (לפי מכפלה של 13.5 חודשים בסך של 1,005 ש"ח לחודש). כן מבקש הכונס לשמור על טענות נוספות שבפיו בעניין אי סדרים בספרי נציגות הבית המשותף, ובעניין נזקים שנגרמו למשרדים בעקבות חדירת רטיבות מתקרת החניון.

6.         בתגובתו לבקשת הכונס השיב עו"ד כוחן, כי מינוי הכונס אינו מוחק את חובות מוכר הנכס אלא שעל הכונס לשלם את כל חובות המוכר ולהעביר את יתרת הכספים שנותרו בידו למוכר, לאחר תשלום כל החובות הרובצים על הנכס, במיוחד מקום בו בידי הכונס הסכום הדרוש לתשלום כל חובות המוכר. עוד נטען, כי חלה חובה על הכונס לשלם את חובות המוכר במיוחד לאור פסק דין שניתן נגד המוכר בגין חוב שעד ליום 30.4.03, כפי שנרשם בעיקול על זכויות המוכר בלשכת רישום המקרקעין מיום 7.5.06, והרוכש ידע מעיון בספרי המקרקעין על דבר העיקול, עובר לרכישת הנכס. לטענת עו"ד כוחן, עניינו של פסק הדין עליו מסתמך הכונס הוא בדיני קדימה ולפיכך אין הוא רלבנטי לענייננו. פסק הדין האמור אינו קובע, כי חובו של המוכר נמחל או מבוטל או שהכונס פטור מתשלומו, גם אם יש די כסף לשלמו.

הכונס משיב גם לעניין טענותיו הנוספות של הכונס בדבר אי סדרים, לכאורה, בספרי הנציגות, ונזקים שנגרמו למשרדים כתוצאה מרטיבות בחניון, שאינם מעניינה של בקשה זו.

7.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם הכונס. להלן אבאר נימוקיי.

            בפסק הדין ברע"א 2631/04 הנ"ל נדון מקרה בו סירבה עיריית שדרות לנפק לכונס הנכסים אישור על העדר חובות לשם השלמת הליכי הרישום של הדירה שנמכרה במסגרת הליכי הכינוס על שם הרוכשים, בטענה, כי על הכונס לשלם תחילה את חוב הארנונה אשר יצר בעל הנכס. באותו עניין דובר על כונס נכסים אשר נתמנה במסגרת תיק הוצאה לפועל שנפתח לצורך מימוש משכנתא אותה נטל בעל הכנס ולא עמד בפירעונה. ראש ההוצאה לפועל הורה לכונס לשלם לעירייה את מלוא חוב הארנונה. בית המשפט המחוזי נתן רשות לערער על החלטה זו, קיבל את הערעור וקבע, כי לא ניתן לחייב את הכונס לשלם מקופת הכינוס סכומי ארנונה שחיובם נוצר טרם מינויו. בית המשפט העליון אישר את החלטת בית המשפט המחוזי וקבע, גם בהתבסס על פסיקה נוספת, כי אין כונס הנכסים חב בתשלום חובות הארנונה, למעט חובות שנוצרו לאחר תפיסת החזקה על ידו בנכס (ראה גם: רע"א 2911/95 אברהם נ' עירית רמת גן, פ"ד נג(1) 218 (1999); רע"א 7037/00 עיריית ראשון לציון נ' עו"ד וינבוים, פ"ד נו(4) 856 (2002); רע"א 3437/01 עירית ראשון לציון נ' גרינהויז, לא פורסם (החלטה מיום 11.7.02)).

המקרה שלפנינו לכאורה שונה מעט, הן משום שהמשרדים אינם נמכרים במסגרת הליכי מימוש משכנתא אלא שזכויותיה של הנתבעת, אשר הומחו לתובעת, נובעות מהערת אזהרה, והן משום שאין המדובר בחובות ארנונה, אלא בחובות לנציגות הבית המשותף. יחד עם זאת סבורני, כי ניתן ללמוד גזירה שווה מפסק הדין שהוזכר, לקבל את עמדת הכונס ולחייבו בתשלום החוב לנציגות הבית המשותף רק לגבי התקופה שמיום מינויו ככונס ותפיסת החזקה על ידו במשרדים ועד ליום מסירת החזקה במשרדים לידי הרוכש. הטעמים לכך הינם מעמדה של הערת האזהרה הרשומה לזכותה של התובעת כזכות מעין-קניינית (ע"א 189/95 בנק אוצר החייל בע"מ נ' אהרונוב, פ"ד נג(4) 199 (1999)), והעובדה שזו ממילא נרשמה לפני שנרשם העיקול על ידי עו"ד כוחן (סעיף 127(ב) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969). הערת האזהרה למעשה גוברת על זכותו של המעקל, ולפיכך גם אין כל נפקא מינה לכך שהעיקול נרשם עובר לרכישת הנכס על ידי הרוכש.

8.         על יסוד האמור לעיל, אני קובע, כי על הכונס לשאלת בתשלום החוב עבור מיסי הועד מיום 11.4.06 ועד ליום 1.6.07 בלבד, בסך של 13,568 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע התקופה.

9.         בנסיבות העניין, ומשלא התבקש הדבר, אין צו להוצאות.

10.       המזכירות תשלח העתק ההחלטה לכונס הנכסים וכן לעו"ד פנחס כוחן.

ניתנה היום, כ"ב בטבת תשס"ח (31 בדצמבר 2007), בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: